יעקב איש האמת

יעקב איש האמת

התנהגותו של יעקב בלקיחת הברכה תובן על פי דברי הגמרא במכות (כד.) "לא רגל על לשונו זה יעקב אבינו דכתיב אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע". כלומר, יעקב בפרשה זו משמש דוגמא ומופת למידת האמת.

וזו לשון ריב"ן שם "לא רצה לשקר מתחלה שאמר אולי ימושני אבי אלא שאמו הכריחתו ועל פי הדבור דכתיב עלי קללתך בני ומתרגמינן אלי אתאמר בנבואה דלא ייתון לווטיא עלך ברי". כלומר, יעקב פעל כך על פי נבואה ומכיון שכך, זו האמת המוחלטת.

יתכן

שזו הסיבה שהתורה פירטה בתחילת הפרשה את דברי נבואתו של שם לרבקה (רש"י)"ויאמר ה' לה שני גיים בטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו... ורב יעבד צעיר" (כה,כג), על מנת שנדע מנין למדו רבקה ויעקב להתנהג כך.

על ידי התבוננות מעמיקה בעומק הפשט של פרשה זו על פי האור שהאירו לנו חז"ל מתברר, שהתנהגותו של יעקב אבינו צריכה לשמש לנו מופת ודוגמא אישית:

"ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך" (כז,יט), לעומת דברי עשו "אני בנך בכרך עשו" (כז,לב). מדוע יעקב אמר "אנכי" ולא אמר "אני"? ומדוע שינה את סדר המילים: קודם אמר "עשו" ואחר כך אמר "בכרך", ההפך מדברי עשו? אמר על כך רש"י "אנכי עשו בכרך – אנכי הוא המביא לך, ועשו הוא בכורך".

כלומר, יעקב ניסח את דבריו בצורה כזו, כך שניתן לחלקם לשני משפטים נכונים. המילה "אנכי", לעומת המילה "אני", יכולה לעמוד בפני עצמה ללא מילות המשך.

דוגמא נוספת: "ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני" (כז,כד). וזו לשון רש"י "ויאמר אני – לא אמר אני עשו, אלא אני".

אין כוונת חז"ל שזהו ההסבר לכך שדברי יעקב לא היו שקר, שהרי יעקב הטעה את יצחק, אלא כוונתם ללמדנו את יושרו של יעקב אבינו וזהו בשילוב עם דברי הגמרא במכות. יעקב אבינו לקח את הברכות בצדק וביושר כפי דברי הנבואה לרבקה ולכן יכל להטעות את אביו, אלא שעקב מידת האמת שבו, אף על פי שהותר לו להטעות את אביו, ניסה בכל כוחו שדבריו יהיו נכונים ואמיתיים ולכן דיקדק בלשונו.

קלקוליו של השקר מחולקים לשנים: א. עצם הוצאת מילים שאינם אמת מפיו של אדם.  ב. הטעיה של האדם השומע. אף על פי שהותר ליעקב להטעות את יצחק ואף היה מצווה להתנהג כך, יעקב השתדל שמפיו יצאו רק דברים נכונים וכך הקלקול הראשון לא יגרם.

ישנה הוכחה לכך שהתנהגותו של יעקב היתה צודקת מהעובדה שיצחק לא הוכיח את יעקב על מעשהו לאחר שנודע לו מפיו של עשו שיעקב הוא הבכור, אלא אדרבא ברך אותו בסוף הפרשה ונתן לו את ברכת אברהם.

צריך להבין מדוע יעקב לא סיפר ליצחק שהוא קנה את הבכורה מעשיו ומדוע הוצרך לפעול בדרך של רמאות?

אולי אפשר לומר, שיעקב חשש שיצחק לא יאמין לו ואז לא יוכל לקחת את הברכה אפילו בחכמה [אונקלוס מתרגם "במרמה" – בחכמה, וכן כתב רש"י], כיוון שיצחק יזהר שבעתים מפני יעקב. אבל בסוף, כאשר עשיו הודה בפני יצחק שמכר את הבכורה ליעקב, היתה הודאת בעל דין, והלכה היא שהודאת בעל דין נחשבת כעדות של מאה עדים.